ניכוי מס במקור הוא חובה של המשלם להעביר חלק מהתשלום ישירות לרשות המסים. בתשלום לספק על שירותים או נכסים התקנות קובעות ניכוי של 20%, ו-30% כשהספק לא הוכיח שהוא מנהל ספרים. בפועל מנכים לפי השיעור שמופיע באישור של הספק במערכת המקוונת. את הניכויים מדווחים ומשלמים כל חודש, ופעם בשנה מגישים דוח שנתי (856 לספקים, 126 לעובדים).
בניכוי מס במקור מי שמשלם גובה את המס, ולא רק מי שמקבל את הכסף. המשלם מעביר לרשות המסים חלק מהתשלום, והספק או העובד מקבלים את היתרה. הסכום שנוכה נזקף לזכות המקבל: הוא מקוזז מהמס השנתי שלו, ואם נוכה יותר מדי אפשר לקבל אותו בחזרה בדוח השנתי.
הוראת ביצוע 02/2026 של רשות המסים מסבירה את ההיגיון: לגבות את המס סמוך למועד שבו התקבל התשלום, ולהטיל על המשלם אחריות להעביר אותו. תקנה 7 לתקנות הניכוי משירותים או נכסים מבהירה שהמקבל עדיין צריך לדווח על ההכנסה, גם אם נוכה ממנה מס.
יש כמה מסלולים של ניכוי במקור, ולכל אחד תקנות משלו. בעסק רגיל אלה הנפוצים:
החובה לא חלה על כל עסק. צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה) קובע שגופים ציבוריים חייבים תמיד: המדינה, רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות וגופים נוספים שמפורטים בו. עסקים פרטיים חייבים לפי שני מבחנים: המחזור, ביחס לסכום שנקבע בתוספת לצו (הוא מתעדכן מעת לעת), והחובה לנהל הנהלת חשבונות כפולה. יחיד, שותפות או חברה שהמחזור שלהם לא עבר את הסכום בכל אחת משלוש השנים הרלוונטיות, ושלא חלה עליהם חובת הנהלת חשבונות כפולה, פטורים מחובת הניכוי.
בהוראת הביצוע לשנת 2026 הרשות מסמנת ענפים שמקבלים תשומת לב מיוחדת: קבלנים, כוח אדם, הובלות, מסחר במתכות ובדלק, ושמירה ואבטחה. עסק בענפים האלה שהמחזור שלו במע"מ עלה על מיליון ש"ח ב-12 החודשים האחרונים ואין לו תיק ניכויים פעיל נחשב בעל ליקוי. ליקוי כזה עלול לעלות לו באישור ניכוי המס שלו עצמו.
התקנות גם פוטרות תשלום קטן: לא מנכים מתשלום בעד נכס או שירות ששוויו לא עולה על הסכום שנקבע בחוק עסקאות גופים ציבוריים. הסכום צמוד למדד, ולכן כדאי לבדוק את הערך העדכני לפני שמסתמכים עליו.
תקנה 2 לתקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד שירותים או נכסים) קובעת שני שיעורים בסיסיים:
לפי תקנה 3, פקיד השומה רשאי להקטין את הניכוי ואף לבטל אותו לגמרי אם הוא סבור שאחרת ינוכה יותר מס ממה שהספק צריך לשלם. לכן רוב הספקים המסודרים מחזיקים אישור עם שיעור מופחת, לפעמים 0%. המשלם מנכה לפי מה שמופיע באישור, ובלי אישור בתוקף מנכה לפי התקנות. לפי ההוראה, האישור שמופק מהמערכת לא חל על תשלום בשווה כסף או על עסקת ברטר.
מאז שהמערכת עברה לאישורים מקוונים, רשות המסים לא מדפיסה אישורים ולא שולחת אותם בדואר. הוראת הביצוע לשנת 2026 מחייבת את המשלם לבדוק את האישור של הספק סמוך לפני כל תשלום. אפשר לעשות את זה בשלוש דרכים:
אישור יכול להישלל באמצע השנה, למשל כשהספק סוגר את תיק המע"מ או כשלא הסדיר ליקוי אחרי מכתב התראה. לכן אישור שנשמר לפני חצי שנה לא מספיק.
לפי תקנה 4, משלם שניכה מס מספקים מגיש עד ה-16 בכל חודש דוח על החודש הקודם ומעביר באותו מועד את כל המס שנוכה. הדיווח השוטף נעשה בדוח הניכויים החודשי, טופס 102. תקנות המועד לתשלום ניכויים מאפשרות לרשות לאשר דיווח דו-חודשי למי שסך הניכויים שלו בתקופה הקובעת לא עלה על 100,000 ש"ח.
אחרי סוף השנה מגישים דוח שנתי מקוון: טופס 856 על תשלומים שאינם משכורת, כמו תשלומים לספקים, וטופס 126 על שכר עבודה. לפי סעיף 166 לפקודה, המועד הקבוע הוא 30 באפריל שלאחר שנת המס. לשנת המס 2025 הוא הוארך, והפרטים נמצאים במאמר דוח 856 ודוח 126: מה מדווחים ועד מתי. בנוסף, המשלם מוסר לכל ספק אישור שנתי (טופס 806) ובו התשלומים, המע"מ והמס שנוכה במהלך השנה.
ספק בלי אישור בתוקף יקבל תשלומים שנוכו מהם 20% או 30%, והנזק המיידי הוא בתזרים. הכסף לא הולך לאיבוד, כי הוא מקוזז במס השנתי. אבל עד הדוח השנתי הוא יושב אצל רשות המסים. לקוחות גדולים וגופים ציבוריים גם נוטים לדרוש אישור ניהול ספרים לפני שהם מתקשרים עם ספק.
הסיבות הנפוצות לכך שאין אישור מופיעות ברשימת הליקויים בהוראת הביצוע. ביניהן דוח שנתי שלא הוגש לאחת השנים 2021 עד 2024, דוחות ניכויים שנתיים שלא הוגשו, חוב סופי מעל הסף שנקבע בלי הסדר תשלומים, ואי-דיווח שוטף במע"מ או בניכויים. אחרי שהליקוי מוסר, המערכת בודקת שוב פעמיים בשבוע ומפיקה אישור אוטומטית. הפירוט המלא נמצא במאמר אישור ניכוי מס במקור ופטור מניכוי מס במקור: איך מקבלים?. אם הבעיה היא דוח שנתי שלא הוגש, כדאי לקרוא גם על איחור בהגשת דוח שנתי.
אם אתם לא בטוחים שהעסק שלכם חייב לנכות מס במקור, או שדיווחי הניכויים לא מסתדרים, אפשר לפנות אלינו במסגרת שירותי הנהלת החשבונות לחברות.
לפי תקנות הניכוי משירותים או נכסים, השיעור הרגיל הוא 20%, ו-30% כשהספק לא הוכיח שהוא מנהל ספרים. פקיד השומה יכול להקטין את השיעור ואף לאפס אותו, ולכן מנכים לפי מה שמופיע באישור של הספק במערכת המקוונת.
לא. גופים ציבוריים חייבים תמיד. עסקים פרטיים חייבים כשהמחזור שלהם עבר את הסכום שנקבע בצו או כשחלה עליהם חובת הנהלת חשבונות כפולה. עסק קטן שלא עומד באף אחד מהתנאים פטור מהחובה.
לפי תקנה 4, הדיווח והתשלום על ניכויים מתשלומים לספקים נעשים עד ה-16 בכל חודש בעבור החודש הקודם. עסק עם היקף ניכויים קטן יכול לקבל אישור לדווח פעם בחודשיים.
לא. הניכוי נזקף לזכותו ומקוזז מהמס השנתי, ואם נוכה יותר מדי אפשר לקבל החזר בדוח השנתי. הבעיה היא בעיקר תזרימית, כי הכסף מתעכב עד שהדוח מוגש.