נדל"ן שהחברה משתמשת בו בעצמה, כמו משרדים, מפעל ומחסנים, אינו נחשב נכס מיוחד ונשאר במגן הנכסים. דירות להשקעה ונדל"ן מניב שהחברה אינה משתמשת בו נחשבים ככלל נכס מיוחד, ומגדילים את החשיפה לתוספת המס של 2%. הסיווג נקבע לפי אופן השימוש בנכס, בכפוף לחריגים שבחוק.
סעיף 81ג מבדיל בבירור בין נדל"ן המשמש את העסק לבין נדל"ן להשקעה.
חברות בית (סעיף 64 לפקודה) שקופות לצרכי מס, ולכן רווחיהן מיוחסים לבעלי המניות מידי שנה. בדרך כלל, חברות בית אינן צוברות "עודפים" לצרכי מס במובן הקלאסי, ולכן תיקון 277 לא אמור לחול עליהן, אך יש לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לדיווחים ההיסטוריים.
לא. זכות במקרקעין לשימוש עצמי מוחרגת מהגדרת נכס מיוחד, ולכן היא נשארת במגן הנכסים.
ככלל כן, כי מדובר בנדל"ן להשקעה. החוק מחריג סוגים מסוימים של בנייני השכרה שהוגדרו בחוק לעידוד השקעות הון, ולכן כדאי לבדוק את הנכס הספציפי.
בדרך כלל לא, כי רווחי חברת בית מיוחסים לבעלי המניות מדי שנה ולכן אינם נצברים כרווחים לא מחולקים. עם זאת, כדאי לבחון כל מקרה לפי הדיווחים ההיסטוריים.