ניתוק תושבות לצורכי מס הכנסה לא נעשה בטופס אחד או בהודעה. השאלה היא איפה מרכז החיים שלכם: בית, משפחה, עבודה ואינטרסים כלכליים. הפקודה קובעת חזקות לפי ימי שהייה בישראל, ומי שהחזקה חלה עליו וטוען שאינו תושב מצרף לדוח השנתי טופס 1348. ביום הניתוק עשוי לחול מס יציאה, וביטוח לאומי קובע תושבות בהליך נפרד.
אי אפשר "להודיע" לרשות המסים שהפסקתם להיות תושבי ישראל. תושבות מס נקבעת לפי העובדות. אם מרכז החיים שלכם עבר לחו"ל, אתם תושבי חוץ לצורכי מס הכנסה, ואם לא, אתם עדיין תושבי ישראל, גם אם אתם גרים רוב השנה מחוץ לארץ. תפקידכם הוא לבנות מצב עובדתי ברור, לתעד אותו ולדווח נכון.
ההבדל חשוב: תושב ישראל חייב במס על הכנסותיו מכל העולם, ותושב חוץ חייב בישראל בעיקר על הכנסות שמקורן בישראל.
סעיף 1 לפקודת מס הכנסה מגדיר תושב ישראל (יחיד) כמי שמרכז חייו בישראל. כדי לקבוע איפה מרכז החיים, בוחנים את מכלול הקשרים המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, ובהם:
אין נוסחה. מי שעבר עם בן הזוג והילדים, שכר בית, התחיל לעבוד בחו"ל ונרשם שם כתושב מס נמצא במקום אחר לגמרי ממי שעובד בחו"ל אבל המשפחה נשארה בדירה בישראל. טופס 1348 שואל בדיוק על הסממנים האלה: דירה בבעלות ואם היא מושכרת, איפה בני הזוג והילדים גרים ולומדים, מקום העבודה, חשבונות בנק וחיסכון פנסיוני, חברות בקופת חולים, תשלומי ביטוח לאומי, כלי רכב ועוד.
לצד מבחן מרכז החיים, הפקודה קובעת חזקות שלפיהן מרכז החיים בשנת המס הוא בישראל:
לפי ההגדרה, גם חלק מיום נחשב יום. נכון לנוסח הפקודה שבתוקף בספטמבר 2026, החזקות האלה ניתנות לסתירה, גם על ידי היחיד וגם על ידי פקיד השומה. כלומר, מי ששהה פחות מ-183 ימים עדיין יכול להיחשב תושב אם מרכז חייו נשאר בישראל, ומי שהחזקה חלה עליו יכול להוכיח שמרכז חייו עבר.
טעות נפוצה היא לספור רק ימים. ספירת ימים בלי ניתוק אמיתי של הקשרים בדרך כלל לא מספיקה, ובמקביל ביקורים תכופים בישראל אחרי המעבר עלולים להפעיל את החזקה ולחייב אתכם להסביר את עצמכם.
לכן כדאי לנהל רישום של ימי השהייה בישראל לכל שנה, יחד עם כרטיסי טיסה או דפי כניסה ויציאה, ולשמור אותו לפחות לשנת המס ולשנתיים שקדמו לה. זה המידע שטופס 1348 מבקש, וזה גם מה שפקיד השומה יבדוק אם תהיה מחלוקת.
טופס 1348 הוא "דוח המפרט את העובדות בשל טענתי כי אינני תושב ישראל", לפי סעיף 131(א)(5ה) לפקודה. חשוב לדעת עליו כמה דברים:
גם מי שלא חייב בטופס 1348 צריך לבדוק אם הוא חייב בדוח שנתי על הכנסות שנשארו לו בישראל, למשל הכנסה משכירות של הדירה שהשאיר מאחור.
היום שבו אתם מפסיקים להיות תושבי ישראל הוא אירוע מס. לפי סעיף 100א לפקודה, מי שחדל להיות תושב ישראל נחשב כמי שמכר את נכסיו יום לפני הניתוק, וכך עשוי להיווצר חיוב במס יציאה על רווח ההון שנצבר. יש אפשרויות לגבי מועד התשלום ואופן החישוב, וכדאי לתכנן אותן מראש. הרחבנו על כך באנגלית במדריך Relocating from Israel: exit tax and residency.
מי שמחזיק חברה בישראל צריך לבדוק גם את מעמד החברה עצמה: חבר בני אדם נחשב תושב ישראל גם אם השליטה והניהול בעסקיו מופעלים מישראל, ולכן ניהול החברה אחרי המעבר משפיע על המס שלה. אם יש בחברה רווחים שלא חולקו, כדאי לקרוא גם על מיסוי דיבידנד לפני ההחלטה מתי ואיך למשוך אותם.
קביעת התושבות בביטוח לאומי לא נגזרת מקביעת רשות המסים, ולהפך. ייתכן שתיחשבו תושבי חוץ במס הכנסה ועדיין תושבים בביטוח לאומי, או ההפך.
למי שממשיך לעבוד כעצמאי מול לקוחות בישראל, השאלה משפיעה ישירות על דמי ביטוח לאומי לעצמאי.
ניתוק תושבות הוא החלטה עם השלכות לשנים, ועדיף לבדוק אותה לפני המעבר ולא אחריו. אם אתם מתכננים רילוקיישן ולא בטוחים איך זה משפיע על המס שלכם, אפשר לפנות אלינו.
אין הליך "ניתוק" פורמלי. התושבות נקבעת לפי מרכז החיים, ומי שחזקת ימי השהייה חלה עליו וטוען שאינו תושב מצרף לדוח השנתי טופס 1348 עם העובדות והמסמכים.
לא בהכרח. החזקות ניתנות לסתירה בשני הכיוונים, ומי שמרכז חייו נשאר בישראל (משפחה, בית, עבודה) עשוי להיחשב תושב גם אם שהה בארץ פחות מ-183 ימים.
לא. ביטוח לאומי קובע תושבות בהליך נפרד, עם שאלון (טופס 627) ובדיקה של כל התא המשפחתי, והקביעה עשויה להיות שונה מזו של רשות המסים.
ייתכן. לפי סעיף 100א לפקודה, מי שחדל להיות תושב נחשב כמי שמכר את נכסיו יום לפני הניתוק, וכך עלול להיווצר חיוב במס יציאה על רווח ההון שנצבר.