SHEMESH CPA

מה זה גילוי מרצון, בקצרה

גילוי מרצון הוא מנגנון שמאפשר למי שעבר על חוקי המס (למשל לא דיווח על הכנסה מחו"ל, על שכר דירה או על רווחים ממטבעות דיגיטליים) לתקן את המצב ביוזמתו. המבקש מגלה את כל המידע, משלם את המס שנקבע, ורשות המסים, בתיאום עם פרקליטות המדינה, מתחייבת שלא לנקוט נגדו הליכים פליליים בעבירות שלגביהן נעשה הגילוי.

חשוב להבין מה ההליך לא נותן: הוא לא מוחק את חוב המס. המס משולם במלואו, כולל הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות אזרחיים לפי החוק. היתרון הוא ודאות: סגירת הפרשה במישור האזרחי במקום חשיפה לחקירה.

הנוהל שפורסם ב-2025 ומה המצב בספטמבר 2026

ב-25.8.2025 פרסמה רשות המסים "נוהל גילוי מרצון - הוראת שעה", ולצדו הוראת ביצוע מס הכנסה מספר 10/2025 שמפרטת איך מטפלים בבקשות. לפי לשון הנוהל, הוא חל מיום פרסומו ועד 31.8.2026, והוא מחליף כל נוהל או הוראת ביצוע קודמים בנושא.

ב-7.9.2026 הודיעה רשות המסים שהנוהל הסתיים ב-31.8.2026. נכון לאמצע ספטמבר 2026 לא פורסמו הארכה או נוהל חדש, ולכן מי ששוקל היום גילוי מרצון צריך לבדוק באתר רשות המסים אם פורסם נוהל חדש ומה התנאים שלו. תיקון דוחות אפשרי גם בלי נוהל, אבל בלי נוהל בתוקף אין התחייבות מוקדמת של הרשות לגבי ההיבט הפלילי. זה ההבדל המהותי.

מי יכול להגיש ומה התנאים

הנוהל פונה לנישומים, עוסקים, יחידים, בעלי תפקידים בתאגידים ומייצגים, גם תושבי ישראל וגם תושבי חוץ. התנאים המרכזיים שנקבעו בנוהל של 2025:

• גילוי כן, מלא ובתום לב. חלקיות או הסתרה עלולות לבטל את ההליך.
• עבר נקי: המבקש לא הורשע בעבירות מס, לא שילם כופר בשל עבירת מס, ולא אושרה לו בעבר בקשה לגילוי מרצון.
• לפני כל בדיקה: עד מועד הפנייה לא נפתחה חקירה או בדיקה בעניינו על ידי רשות המסים או רשות אכיפה אחרת, גם לא לגבי בן או בת הזוג, חברות בשליטתם או שותפים.
• אין מידע מוקדם: במועד הפנייה אין בידי רשות המסים מידע הקשור לבקשה. הרשות רשאית לדחות בקשה גם אם מידע מהותי כבר פורסם בתקשורת, נמצא אצל רשות שלטונית אחרת או עלה בהליך משפטי.

מה הנוהל לא מכסה

• החסינות חלה רק על עבירות לפי חוקי המס המנויים בנספח לנוהל (בהם פקודת מס הכנסה, חוק מע"מ, חוק מיסוי מקרקעין, פקודת המכס והחוק לצמצום השימוש במזומן), ועל הלבנת הון רק כשעבירת המקור היא עבירת מס מהרשימה.
• הנוהל לא חל על הכנסות שמקורן בפעילות לא חוקית.
• הוא לא חל על עבירות שמוגדרות כעבירות מנהליות.
• החסינות מתייחסת רק למידע שנמסר במסגרת הגילוי ובקשר אליו.

איך ההליך עובד בפועל

1. הגשה מקוונת ומזוהה

לפי הוראת הביצוע, בנוהל של 2025 אפשר להגיש בקשות מזוהות בלבד, כלומר לא היה מסלול אנונימי. הבקשה מוגשת בטופס מקוון באזור האישי באתר רשות המסים, על ידי הנישום או המייצג, עם טופס הצהרה חתום, ייפוי כוח אם יש מייצג, ומסמכים כמו דפי חשבון, צו ירושה או הסכמי שכירות. בקשה חסרה נדחית על הסף.

2. אישור עקרוני וקביעת מסלול

הבקשה נבדקת ביחידה המוסמכת ברשות, שמחליטה אם היא עומדת בתנאים ובאיזה מסלול תטופל. אם הבקשה נדחתה ולא הופרו תנאי הכנות והמלאות, הנוהל קובע שהרשות לא תשתמש במידע שבבקשה לצורך הליך פלילי או אזרחי (אבל רשאית להשתמש במידע שהגיע אליה בדרך אחרת).

3. טיפול אזרחי: מסלול רגיל או מסלול ירוק

במסלול הרגיל נחתם הסכם שומה מול פקיד השומה. לפי הנוהל, ההסכם או השומה לפי מיטב השפיטה נקבעים בתוך שנה מאישור הבקשה, והגורם המוסמך רשאי להאריך.

במסלול הירוק, שנועד למקרים שבהם היקף ההון נמוך יחסית, המבקש מגיש דוחות מתקנים (או דוחות לראשונה) בתוך 90 יום ממכתב האישור, ומשלם את המס בתוך 15 יום מהודעת התשלום. הוראת הביצוע של 2025 מנתה את המקרים שמתאימים למסלול הזה:

• נכסים פיננסיים בחו"ל שהיתרה שלהם ליום 31.12.2014 נמוכה מ-4,000,000 ש"ח, בלי הפקדות חדשות בתקופת הגילוי;
• הכנסות משכר דירה למגורים בישראל או בחו"ל שאינן עולות על 250,000 ש"ח לשנה (על מיסוי השכרת דירה אפשר לקרוא במדריך להכנסה משכירות);
• הכנסות מנכסים דיגיטליים שאינן עולות על 500,000 ש"ח לכל תקופת הגילוי, כששווי כלל הנכסים הדיגיטליים ליום 31.12.2024 לא עולה על 1,500,000 ש"ח;
• שילוב של נכסים פיננסיים בחו"ל ונכסים דיגיטליים כאמור.

4. תשלום וסגירה

רק אחרי שהמס שולם לפי הקביעה, לא תיפתח חקירה פלילית בעניין. אם המבקש לא שילם, או שהתברר שהגילוי לא היה כן ומלא, ההליך מבוטל, החסינות לא ניתנת (או מבוטלת), והרשות רשאית להשתמש במידע שמסר כראיה.

נקודות מס שכדאי להכיר מראש

• הוראת הביצוע מבהירה שהנוהל אינו כולל הקלה בריבית ובהפרשי ההצמדה.
• אם פקיד השומה השתכנע שמקור ההון הוא בתקבול שאינו הכנסה, למשל ירושה או מתנה, לא מוטל מס על הקרן עצמה, אלא רק על ההכנסות שהקרן הניבה.
• קנסות על איחור בדוח עשויים לחול, אבל לפקיד השומה יש שיקול דעת להקל לפי נסיבות כמו היקף ההכנסה ומידת המעורבות של הנישום.
• לפי ההוראה, רק מחצית משכר הטרחה על ייצוג בהליך מותרת בניכוי.

הנוהל חל גם על הכנסות שבעל מניות מהותי היה צריך לדווח לפי סעיף 3(ט1) לפקודה, כלומר גם בעלי שליטה בחברות צריכים לבחון את תמונת המס המלאה, כולל מיסוי דיבידנד ומשיכות מהחברה.

למי זה מתאים, ולמי פחות

ההליך מתאים בעיקר למי שיש לו הכנסה או הון לא מדווחים ממקור חוקי, שלא נפתחה בעניינו בדיקה, ושרוצה לסגור את העבר לפני שהמידע יגיע לרשות בדרך אחרת. הוא פחות מתאים למי שכבר נמצא בבדיקה, למי שהכספים שלו לא ממקור חוקי, או למי שלא מוכן לגלות את התמונה המלאה. גילוי חלקי מסוכן יותר מאי-גילוי.

לפני הגשה כדאי לבנות תמונה מלאה של השנים, מקורות ההון והמס הצפוי, ולבדוק מה מצב הנוהל באותו יום.