מגן ההוצאות הוא אחד משלושת המגנים בתיקון 277, שמקטינים את הרווחים העודפים שעליהם עלולה לחול תוספת מס. הוא מבוסס על ההוצאות המותרות בניכוי של החברה, בשנת המס או בממוצע של שלוש שנים, לפי הגבוה. החברה אינה בוחרת מגן אחד מראש ואינה מצרפת אותם: מחשבים את המגן הכספי, מגן ההוצאות ומגן הנכסים, ומנכים רק את הגבוה מביניהם.
תיקון 277 אינו מטיל את תוספת המס על כל הרווחים שנצברו, אלא רק על הרווחים העודפים. כדי להגיע אליהם, מפחיתים מהרווחים הנצברים החייבים את הגבוה מבין שלושה סכומים: מגן כספי קבוע שנקבע בחוק, מגן ההוצאות ומגן הנכסים. המגנים אינם מצטברים, ולכן אין טעם לחבר אותם.
מגן ההוצאות מבוסס על ההוצאות המותרות בניכוי של החברה, כמו שכר, שכירות ושירותים. החוק מאפשר לקחת את הוצאות שנת המס או את ממוצע ההוצאות בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה, לפי הגבוה. הוצאות לרכישת נכסים מיוחדים, כמו ניירות ערך, אינן נכללות בחישוב.
המגן הזה מתאים במיוחד לחברות שירותים: משרדים, חברות טכנולוגיה ונותני שירותים מקצועיים, שיש להן הרבה הוצאות שוטפות ומעט רכוש קבוע.
מגן הנכסים מבוסס על עלות הנכסים של החברה, בניכוי נכסים מיוחדים (פאסיביים), ההון העצמי והלוואות מצד קשור. הוא בדרך כלל הגבוה יותר בחברות עם ציוד, מלאי, מבנים לשימוש עצמי או השקעות בחברות פעילות. חברה שרוב נכסיה מזומן וניירות ערך תגלה שמגן הנכסים שלה קטן.
התשובה משתנה משנה לשנה. חברה שגייסה עובדים, רכשה ציוד או מכרה השקעה יכולה לעבור ממגן אחד לאחר. חישוב של שלושת המגנים בכל שנה הוא הדרך לדעת מה החשיפה בפועל, ואילו החלטות, כמו השקעה או חלוקה, ישנו אותה.
הרחבה על חישוב מגן הנכסים והנכסים המיוחדים נמצאת במדריך מגן הנכסים.
לא. הרווחים העודפים מחושבים בניכוי הגבוה מבין שלושת המגנים בלבד, ולא בניכוי סכומם.
הוצאות שאינן מותרות בניכוי, והוצאות לרכישת נכסים מיוחדים, כמו ניירות ערך או נכסים פיננסיים אחרים.
בכל שנה, ובמיוחד אחרי שינוי מהותי: גיוס עובדים, רכישת ציוד או נדל"ן לשימוש עצמי, או מכירה של השקעות.