ההבדל המרכזי הוא מע״מ. עוסק פטור אינו גובה מע״מ מלקוחותיו ואינו מקזז מע״מ על הוצאותיו. עוסק מורשה גובה מע״מ, מדווח עליו באופן שוטף, ורשאי לקזז מס תשומות על רכישות לעסק. המעבר הופך לחובה כשהמחזור השנתי חוצה תקרה שקבועה בחוק, וכן עבור סוגי עיסוק מסוימים שאינם רשאים להירשם כעוסק פטור כלל.
שלושה דברים. ראשית, החשבוניות — עוסק מורשה מוציא חשבונית מס הכוללת מע״מ, ולקוחות עסקיים יכולים לקזז אותו. שנית, הדיווח — נוספת חובת דיווח תקופתית לרשות המסים. שלישית, ההוצאות — נפתחת האפשרות לקזז מס תשומות על רכישות לעסק.
זו התפיסה הנפוצה והיא לרוב לא מדויקת. מע״מ הוא מס שנגבה מהלקוח ומועבר לרשות — הוא עובר דרך העסק ולא נשאר בו. במקביל, היכולת לקזז תשומות דווקא מוזילה את ההוצאות של העסק. ההשפעה נטו תלויה במבנה הלקוחות: מי שמוכר בעיקר לעסקים לרוב לא מרגיש את ההבדל, ומי שמוכר בעיקר לצרכנים פרטיים כן.
החובה קמה כשהמחזור השנתי חוצה תקרה שמתעדכנת מעת לעת. בנוסף, ישנם עיסוקים — בעיקר מקצועות חופשיים מסוימים — שאינם רשאים להירשם כעוסק פטור מלכתחילה, ללא קשר למחזור.
זה קורה, והוא ניתן להסדרה. החשוב הוא לטפל בזה מוקדם ככל האפשר: ככל שעובר זמן, ההסדרה מורכבת יותר.
במקרים מסוימים כן, בכפוף לתנאים ולמחזור בפועל. זה לא אוטומטי ודורש פנייה מסודרת.
לא. השם מטעה — הפטור הוא ממע״מ בלבד. חובת הדיווח למס הכנסה והביטוח הלאומי קיימת בשני המעמדים.
יש להסדיר את השינוי מול הרשויות. העיתוי והאופן משפיעים, ולכן כדאי לבדוק כשמתקרבים לתקרה ולא אחרי שחוצים אותה.