אין מסלול אחד שעדיף תמיד. משכורת ודמי ניהול מוכרים כהוצאה בחברה, אך חייבים במס שולי ובביטוח לאומי. דיבידנד משולם מהרווח שאחרי מס חברות ופטור בדרך כלל מביטוח לאומי, אך מס היסף עליו, כהכנסה פסיבית, הוא 5%. תיקון 277 מוסיף שיקול: עלות הרווחים שנשארים בחברה.
הפרמטרים להחלטה
בעת ההחלטה כיצד למשוך רווחים מהחברה, יש לשקול:
מס שולי: משכורת/דמי ניהול חייבים במס שולי (עד 47% + 3% יסף). דיבידנד חייב ב-25% או 30% (+5% יסף, כהכנסה פסיבית).
ביטוח לאומי: משכורת חייבת בביטוח לאומי (עד כ-7.6% בחלק המעסיק, ועד כ-12% בחלק העובד כולל מס בריאות) עד התקרה. דיבידנד פטור מביטוח לאומי (למעט חריגים בחברות בית).
הוצאה מוכרת: משכורת היא הוצאה מוכרת לחברה (חוסכת מס חברות 23%). דיבידנד משולם מהרווח הנקי (אחרי מס חברות).
נקודת האיזון החדשה
בעבר, נהוג היה למשוך משכורת עד תקרת הביטוח הלאומי ואת היתרה בדיבידנד. כיום, עם תיקון 277, ייתכן ועדיף להשאיר חלק מהכסף בחברה ולהשקיע אותו בנכסים יצרניים, במקום למשוך אותו ולשלם מס יסף מיידי.
דמי ניהול לחברת ארנק?
רשות המסים מקשיחה עמדות בנושא חשבוניות דמי ניהול. כדי שדמי ניהול יוכרו, יש להוכיח כי הם ניתנים עבור שירות אמיתי, סביר, ושאינו כפול לתפקיד כדירקטור/מנכ"ל המקבל שכר.
האם דיבידנד חייב בביטוח לאומי?
ככלל לא, למעט חריגים, למשל בחברות בית. משכורת, לעומת זאת, חייבת בדמי ביטוח לאומי עד התקרה.
מתי רשות המסים מכירה בדמי ניהול שבעל שליטה גובה מהחברה?
כשמוכח שהם משולמים עבור שירות אמיתי וסביר, שאינו כפול לתפקיד שבעבורו בעל השליטה כבר מקבל שכר, למשל כדירקטור או כמנכ"ל.
מה שיעור מס היסף על משכורת לעומת דיבידנד?
על הכנסה שנתית מעל מדרגת מס היסף: 3% על הכנסות אקטיביות כמו משכורת, ו-5% על הכנסות פסיביות ממקורות הוניים, ובהן דיבידנד.