בעידן תיקון 277 רואה החשבון נדרש לא רק לבקר את הדוחות, אלא גם לסווג כל נכס במאזן כנכס מיוחד או כנכס עסקי, כדי לחשב את המגנים. לשם כך ממפים את טופס הפחת ואת מאזן הבוחן שורה אחר שורה. מכיוון שנטל ההוכחה בדיוני שומה מוטל על הנישום, חשוב לתעד את השימוש ברווחים כבר במועד עריכת הדוח.
תהליך הביקורת שלנו כולל כעת שלב מקדים של מיפוי: מעבר על כל שורה בטופס הפחת ובמאזן הבוחן. האם הנדל"ן משמש את החברה עצמה (אינו נכס מיוחד) או מושכר לאחרים (ככלל נכס מיוחד)? האם הפיקדון משועבד במסגרת ליווי פיננסי לפי חוק המכר (אינו נכס מיוחד), או שהוא פיקדון רגיל, גם אם משועבד להלוואה עסקית (נכס מיוחד)?
בדיוני שומה עתידיים, נטל ההוכחה ייפול על הנישום. אנו מכינים "תיק הגנה" כבר במועד עריכת הדוח, הכולל פרוטוקולים והסברים כלכליים לאופן השימוש ברווחים, כדי למנוע את החיוב ב-2%.
בנוסף לביקורת הרגילה, יש לסווג כל נכס במאזן כנכס מיוחד או כנכס שאינו מיוחד, ולחשב את שלושת המגנים כדי לקבוע את הרווחים העודפים.
עוברים על כל שורה בטופס הפחת ובמאזן הבוחן ובודקים את השימוש בפועל. למשל, האם נדל"ן משמש את החברה עצמה, והאם פיקדון משועבד במסגרת ליווי פיננסי לפי חוק המכר או שהוא פיקדון רגיל.
כי בדיון שומה עתידי נטל ההוכחה מוטל על הנישום. תיעוד שנעשה במועד הדוח, כמו פרוטוקולים והסברים כלכליים, מחזק את עמדת החברה.